top of page
שיתוף ציבור בתהליכי התחדשות עירונית
 
התכנון המרחבי עוסק בחלוקת משאבי קרקע ומעורבים בו אינטרסים שונים ומנוגדים. לתכנון המרחבי השפעה מיוחדת על אוכלוסיות מוחלשות, אשר לעיתים קרובות בעלות אפשרויות בחירה מצומצמות בנוגע לבחירת אזורי מגורים, תנועה וניידות וקרבה למפגעים סביבתיים. בישראל נכון ל – 2017, סוגית האי שוויון בין קבוצות אוכלוסייה ובין מרכז לפריפריה אקטואלית יותר מתמיד. אי שוויון זה מאיים על חוסנה החברתי של מדינת ישראל ולדעתי מהווה את אחת הסיבות לנטישה של ערכים דמוקרטים ע"י חלקים גדולים מהציבור.
בפרויקטים של התחדשות עירונית באים לידי ביטוי מספר מורכבויות, אשר מדגישות את הפערים בחברה הישראלית ולכן פרויקטים אילו מאוד רגישים ואף נפיצים. לרוב, האוכלוסייה במתחמי פינוי בינוי מורכבת מהקבוצות הבאות:  בעלי דירות שנחלקים ביניהם בין אילו המתגוררים במתחם -  אוכלוסייה חלשה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אשר לא הצליחו לעזוב את המתחמים המתדרדרים, לבין בעלי דירות – אוכלוסייה חזקה ממעמד חברתי כלכלי גבוה, אשר משכירים את דירותיהם ומתייחסים אליהן כאל נכסים מניבים. בנוסף, במתחמים אילו מתגוררים שוכרי דירות ודיירי הדיור הציבורי, אשר מהווים את קבוצות האוכלוסייה הפגיעות ביותר בישראל . בעשור האחרון  היקפם הלך וגדל  ועל אף המאמצים הרבים שמופנים לנושא, הפתרון עדיין לא נמצא ולא ברור אם בכלל  ימצא.
 
התחדשות עירונית הינו תהליך של שיקום המרקם הבנוי הקיים ושיפורו באמצעות מגוון רחב של כלים, תוך התייחסות למצב הפיזי של המבנים  ולמצב החברתי של התושבים (התחדשות עירונית – היבטים חברתיים בתכנון, עמותת במקום).
התחדשות עירונית כוללת בתוכה מספר סוגי פתרונות אפשריים: שיפוץ בניינים קיימים ללא תוספת קומות, הרחבת דירות קיימות, עיבוי המרקם הקיים ע"י תוספת קומות ויחידות דיור למבנים קיימים (תמ"א 38 לסוגיה), הריסת הקיים ובנייה חדשה (פינוי-בינוי / בינוי-פינוי) ועוד.
במסגרת הליך התחדשות עירונית במסלול  לפינוי-בינוי הורסים את המבנים הישנים, ובמקומם מקימים מבנים חדשים, תוך שימת דגש לצרכי ציבור, כגון שטחים ציבוריים, מבני ציבור, תנועה וחנייה. הליך פינוי בינוי, משנה את אופיו של המרחב האורבני ובכך משפיע על המרקם החברתי והקהילתי באזור. כדי שההתחדשות תהיה מוצלחת מבחינה חברתית ולא רק מבחינה תכנונית או כלכלית, יש לתת מענה עבור האוכלוסייה הקיימת במתחם, תוך יידוע ושיתוף של בעלי הדירות בכל שלבי הפרויקט. מתחמי פינוי בינוי מאופיינים במגוון רחב של סוגי אוכלוסיות, ככל שהאוכלוסייה הינה מוחלשת יותר, יש חשיבות להתאים עבורה פתרונות נדרשים.

 

נכון להיום, קיים פער משמעותי בין מספר התכניות להתחדשות עירונית ברחבי הארץ לבין מספר הפרויקטים היוצאים בסופו של דבר אל הפועל, הסיבות העיקריות לכך הן:

  • התנהלות שגויה של יזמים שהחתימו תושבים (בעיקר מוחלשים) על חוזים מקפחים, אשר הביאה לידי חוסר אמון מצד הציבור כלפי התהליך

  • קושי בארגון הדיירים ובחירה של נציגות המקובלת על כלל הדיירים

  • פרופיל לא הומוגני של אוכלוסיית בעלי הדירות, המתבטא שמתבטא באינטרסים ובערכים שונים בקרב בעלי הדירות

  • קושי בגיבוש הסכמות בקרב בעלי הדירות בנוגע לאבני דרך שונים בתהליך

  • חשש מפרויקטים מורכבים וארוכי שנים

  • חשש של אוכלוסיות מבוגרות מתקופת המעבר ושל אוכלוסיות מוחלשות מחוסר יכולת לעמוד במיסים ובדמי התחזוקה של הבניינים החדשים

נספח חברתי תב"ע לה גוארדיה 35-45, ת"א יפו
תכנון חברתי בתהליכי התחדשות עירונית
bottom of page