שיתוף ציבור בתהליכי תכנון עירוניים

" אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגלאקטית לתכנון העל-חלל. תכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על-חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה".
(דאגלס אדמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה)
שיתוף הציבור הוא תהליך שבו אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים לוקחים חלק בקבלת ההחלטות ביחס לנושאים הנוגעים לחייהם. עם התפתחות הדמוקרטיה, צמחה התפיסה הרואה בתהליכי שיתוף ציבור בפעולות הממשל חלק מהגשמת התהליך הדמוקרטי במדינה. לתהליך יתרונות רבים בניהם: יצירת אחריות חברתית של המשתתפים זה כלפי זה וכלפי הסביבה ובעקבות כך התפתחות קהילה ותשתיות קהילתיות וחיזוק הדמוקרטיה. נהוג לחלק את שיתוף הציבור עפ"י דרגות שיתוף הציבור: שלב ראשון – יידוע – זרימת מידע חד כיוונית מהרשויות לציבור, שלב שני – היוועצות- זרימת מידע דו כיוונית, שלב שלישי – שיתוף פעולה – תהליך השתתפותי ושלב רביעי – (הגבוה ביותר) – עזרה עצמית – הציבור יוזם, מתכנן, מיישם ומתחזק ללא השתתפות הרשויות.
התכנון המרחבי עוסק בחלוקת משאבי קרקע ומעורבים בו אינטרסים שונים ומנוגדים. הניסיון העולמי מוכיח שכאשר הציבור משתתף בתהליכי תכנון ובנייה, התוצר התכנוני נותן מענה טוב יותר לצרכים של בעלי העניין שהתכנון מתייחס אליהם. תהליכי שיתוף ציבור בתכנון, אם הם נעשים בצורה נכונה ומתוך רצון אמיתי לשתף, מייצרים יתרונות רבים עבור כלל הגורמים.  לכן, בשנים האחרונות, ניתן לראות יותר ויותר דוגמאות לחיוב קיום תהליכי שיתוף ציבור בהכנת תכניות מתאר ארציות ומקומיות ואף בהכנת תכניות בניין עיר על ידי רשויות מקומיות.
 
בנימה אישית, תהליכי שיתוף ציבור הם לא תמיד פשוטים, או נעימים לכל הצדדים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מאחורי המינוח הטכני "נדל"ן" נמצאת המילה הטעונה והרגישה יותר: בית. ובכל מה שנוגע לבית, תמיד עדיף בעיני לשתף ולנהל דיאלוג מאשר לקבל החלטות חד צדדיות.
דוגמאות לשיתוף ציבור מהארץ ומהעולם